בחירות יום חגה של הדמוקרטיה – מזל שבארצנו הקטנטונת מקפידים על העניין ודואגים לחוג כל כמה חודשים. אז בזמן שכל עם ישראל יתעסק בשאלות שוליות של שמאל וימין בואו ונדון בסוגיה הרצינית באמת – הגנת הסופר סמול בול של היוסטון רוקטס

יוסטון היא אולי הקבוצה הכי רדיקלית שיש היום בין קבוצות הNBA, ממש "הולכים עם האמת שלהם". הם מממשים את אידאולוגיית הכדרוסל היעיל באדיקות, ועכשיו הם הולכים עוד צעד קדימה עם ההבאה של קובינקטון על חשבון קפלה.

אז בעצם הם משחקים עם טאקר בC אבל השאלה היא איך קבוצה כל כך מדוקדקת ומתוכננת, עושה צעד כזה רשלני, כאשר יש לה יריבות פוטנציאליות כמו הלייקרס ודנבר, שלהן יש שחקני פנים מאוד חזקים ודומיננטיים, אותם הם יכולים להפעיל בקלות מול הגנה כל כך נמוכה כמו זו של הרוקטס.

ההגנה של יוסטון מתבססת על היכולת לעשות חילופים אוטמטיים – הייתרון שזה נותן לרוקטס הוא ברור מאוד: החסימות שנעשות בין אם זה בפיק&רול ובין אם זה אוף דה בול, מאבדות הרבה מאוד מן העוקץ שלהן, היות והמרווח שנוצר כתוצאה מן החסימה מתבטל כמעט מיידית בעקבות החילוף  של המגן.

יחד עם זאת החסרונות בחילוף אוטומטי לא פחות בולט – באופן מובנה החילוף מייצר מיסמאצ' שבו:

א' שחקן גבוה וכבד יכול לקבל שחקן קטן וזריז.

ב' שחקן בעל ממדים קטנים פיזית יכול לקבל שחקן גדול ממנו.

בעוד עם סעיף א' יוסטון מותאמת לשחקן באופן פנטסטי – כל שחקן יכול לשמור על שחקן היריב באופן מצוין, ואין אף שחקן שאפשר לקחת לטיול לסל. עם סעיף ב' יוסטון יכולים למצוא את עצמם בבעיה לא פשוטה מול הלייקרס דנבר ואולי גם הקליפרס. איך הם מתכוונים לפתור את המיסמאצ' הפוטנציאלי הזה?

התשובה באופן גס היא שהם מצליחים להציב בהגנה את השחקנים בפוזציות שמקשות מאוד לנצל את המיס-מאצ' הזה. הם מצליחים לכווץ את ההגנה מצד אחד ככה שהשחקן הגבוהה יתקשה לשים בעצמו סל, ומצד שני מצליחים לסגור את נתיבי המסירה כך שגם כאשר ישנו שחקן (ולפעמים גם יותר משחקן אחד) שנשאר פנוי, הם מקשים על הניצול של המיסמאצ' ובסופו של דבר לא פעם נמנעים מלשלם על כך מחיר.

נביא מספר דוגמאות כיצד הרוקטס עוצרים את הלייקרס וגם דוגמאות היכן הגנת הרוקטס אינה מצליחה לפתור את המיסמאצ' של המשחק. נשתמש בדוגמאות מן המשחק של יוסטון נגד לייקרס ששוחק ב6.2.20 (אני שם מספרים לפני כל דוגמה על מנת להקל על הדיון בתגובות )

1. רבע 1 דקה 8:50. חילוף אוטומטי. הראדן יורד עמוק לצבע ומאפשר למגי זריקה  יחסית פנויה, אבל זריקה לא טובה על פי המורי בול – זוהי זריקה מהאיזור הלא מסוכן  של הצבע.

2 רבע אחד דקה 7:27 חילוף אוטומטי שתופס את הרוקטס לא מוכנים. ווסטברוק לא נמצא בעמדה בה הוא יכול לעזור, ובעצם זהו משחק של 4*4. החסימה נעשית בטופ אוף דה קי כך שהצבע נשאר פנוי לחלוטין ומאפשר 2 נקודות קלות לליקרס.

3 רבע אחד דקה 5:46 דיוויס משחק על טאקר בפוסט אפ רחוק מהסל, ראס עוזב את ברדלי בצורה מרושלת יחסית, ומאפשר שלשה די פנויה שמוחמצת.

4 רבע ראשון דקה 3:20 זו דוגמה טובה ליתרון שהגנת יוסטון מייצרת. קוזמה מקבל את ריברס בחילוף, ומנסה לקחת אותו לסל – אבל הוא לא מצליח לעבור אותו בכדרור, ונאלץ לקחת זריקה קשה תוך כדי כדרור, אותה הוא מחמיץ.

5 רבע ראשון דקה 3:10 דוגמה טובה נוספת לאפקטיביות של הגנת הרוקטס: דיוויס מקבל את ספולושה אחרי הוצאת חוץ, אבל הפוזיציה של שחקי LA,  מאפשרת לשחקני יוסטון להתכווץ לאיזור  הצבע, כאשר הארדן מגיע לעזרה על דיוויס, וקובינגטון ריברס והאוס מצליחים לשמור במן מאצ' אפ זון על 4 שחקני הלייקרס הנותרים. התוצאה היא שלשה פינתית קשה של KCP 

6 רבע אחד דקה 2:50 דוגמה מצוינת לניצול של המיסמאצ'. דיוויס מתחיל את ההתקפה בטופ אוף דה קי, ולוקח את ספולושה לפוסט. ריברס עוזב את קוזמה ומגיע לעזרה אבל זה לא ממש מצליח להאט את דיוויס שמטביע ל2 קלילות. יחד עם זאת נראה שזה העיקרון של הגנת הרוקטס בפוסט שעוד ניגע בו בהמשך – בעיקר כאשר הם מצליחים לשחק בצורה מתואמת.

7 רבע 2 דקה 9:10 דוגמה מצוינת איך לנצל את הסמול בול של הרוקטס. ראס עוד הפעם שומר בעמדה לא אפקטיבית כאשר הוא נמצא כמטר מקשת השלוש ובעצם שומר על קוזמה שבכלל עוד לא הגיע להתקפה. למעשה זהו משחק של 4*4 (ואפילו 3*3 היות וגם האוס לא ממש נצרך לעמוד בפוזיציה שהוא עומד). רונדו מצליח למצוא את ק.ס.פ. על הקשת השלוש, עם זווית נהדרת למסירה להאוורד. האוורד נועל די בקלות את טאקר לסל ועבירה.

8 רבע 2 דקה 7:40 – זהו לדעתי מהלך קלאסי שאנחנו הולכים לראות את הרוקטס שומרים דרכו על יריבה פיזית. דיוויס מקבל כדור בפוסט על ריברס. טאקר עוזב את ק.ס.פ. ונשאר באיזור הצבע על דיוויס ולאחר מכן על קרוסו וגם עושה על קרוסו עבירה. אמנם טאקר סיים את המהלך בעבירה, אבל לדעתי זוהי פוזיציה הגנתית טובה של הרוקטס, היות ולדיוויס אין אופציות מסירה טובות – ק.ס.פ. אמנם עומד על קשת השלוש אבל בגלל הפוזיציה שבה שחקני הרוקטס עומדים מאוד קשה להעביר לו את הכדור (בפועל זה שהאוס קצת ריחף ולא שמר טוב על החיתוך של קרוסו גרם לזה שהמהלך נגמר עם עבירה ולא עם זריקה קשה של הלייקרס)

9 רבע 2 דקה 6:40 לברון לוקח את האוס עם הגב לכיוון הסל כאשר אין אף שחקן בצד השמאלי של הסל. הארדן וגורדון מצופפים פנימה, וגם ספולושה ששומר על דיוויס במרכז קשת השלוש מגיע לעזור. לברון מוסר את הכדור לגרין שפוזיציה לשלשה  פינתית אותה הוא קולע באחוזים נהדרים. הבעיה שהנתיב של הכדור צריך לעבור יער של ידיים ואכן הארדן נוגע בו ומשנה לו קצת את המסלול כך שגרין לא יכול פשוט לעלות לזריקה וזה נותן זמן לגורדון לכסות אותו. המהלך נגמר בסל של קרוסו אבל עם זריקה די קשה.

10 רבע 2 דקה 5:45 דיוויס בפוסט על ספולושה. בפועל כל שחקני יוסטון מתכווצים לאזור הצבע, כשרק האוס נשאר עוד יחסית קרוב  לדני גרין. גם לברון וגם קרוסו חותכים לסל  אך הפוזציה של שחקני יוסטון מקשים מאוד על המסירה לשחקן החותך. לברון מצליח לקבל את המסירה,  אבל היות וקובינגטון קרוב הוא מקשה עליו להשתלט על הכדור בצורה טובה. כאשר הוא מצליח הארדן כבר מספיק להגיע לכיסוי על קרוסו. גם כאן העמידה הנכונה של שחקני יוסטון מקשה מאוד על המיסמאצ' להיות אפקטיבי. בהמשך אותה התקפה – שלא מובאת בסרטון, דיוויס מקבל את הכדור בפוזיציה שממנה שחקני הרוקטס יכולים רק להסתכל.

11 רבע 2 דקה 4:37 – התמונה למעלה ממחישה באופן די טוב את הקושי שהגנת הרוקטס יכולה ליצור על היריבה. דיוויס נמצא בפוזיציה מצוינת לסל קל אבל על מנת שיהיה אפשרי למסור לו הלייקרס צריכים ליצור מצב בו ישנה פריסה שהמוסר (לברון במקרה הזה) יוכל למסור לו בקלות ושהוא יקבל את כל הצד הימני של המגרש בצורה פנויה. לברון יתקשה להעביר כדור לדני גרין שעומד בפינה, וקובינגטון מתכווץ לעזרה על דיוויס. גם אם ק.ס.פ. ילך אחורה עדיין קובינגטון יוכל לבוא לעזרה היות והאוס משבש את נתיבי המסירה בפוזיציה בה הוא נמצא. בסופו של דבר ספולושה וקובינגטון אכן מצליח לעצור את דיוויס.

12 רבע שלישי דקה 9:40 – כאן השיטה לא מתואמת מספיק וזה נגמר בדאנק מהדהד של מגי. גרין מקבל את הכדור על בפינה השמאלית של קשת השלוש ובינתיים דיוויס תופס עמדה על האוס. כמובן שהאוס צריך עזרה אבל הטעות של ההגנה היא שמי שבא לעזור הוא טאקר ולא אריק גורדון ששומר על ברדלי – אם גורדון היה בא לעזרה על דיוויס, הנוכחות של טאקר בצבע הייתה מקשה על מסירת רוחב לברדלי וגם מונעת את הכניסה הזו של מגי.

נחדד שלוש נקודות נוספות שיכולות לתרום לדיון על הגנת הרוקטס:

ריבאונד – כשהסנטר שלך הוא 1.96 מטר והפוואר פוורד הוא 2.01 לא צריך להכביר במילים על היכולת של הקבוצה לקחת ריבאונד. מה31.1.20  כאשר קפלה כבר לא שיחק במדים שלה, יוסטון היא קבוצת הריבאונד הגרועה בליגה. הדבר היחיד שהם יכולים עוד לעשות זה לסגור באופן טוב את היריבה ככה שהריבואנד לא יהפוך לדאנק מהדהד.

כפייה של איבודי כדור – למרות הסעיף הקודם יש גם צד שני למטבע.  כפי שהראינו בסרטונים היתרונות של הגנת הרוקטס. הם היכולת לחסום את את נתיבי הכדור וגם היכולת של השחקנים שלה לשמור היטב ב1*1, מקשה מאוד להקפיץ מול הגנת הרוקטס, וקבוצות שינסו לקחת אותה לסל על ידי כדרור יכולות לשלם על כך מחיר של איבודי כדור (שהופך במהירות למתפרצת הודות ליכולת האתלטית של ווסטברוק). ההחלפה של קובינקטון בקפלה העלתה עוד יותר את היכולת הזו של הרוקטס . קובינקטון עם ממוצע קריירה  של 1.7 חטיפות בקריירה בממוצע חטיפה יותר מקפלה, וכן נמצא באופן קבוע בעילית של דירוג הדפלקשן. ואכן יוסטון נמצאת במקום השלישי  בליגה בכפייה של איבודי כדור, וחולקת את המקום הראשון בליגה בחטיפות ביחד עם שיקגו – פר 100 פוזשנס, מאז המעבר למשחק ללא קפלה.

ג'יימס הארדן – הארדן הוא מושא ללעג בקרב פרשנים וגולשים בעקבות משחק ההגנה שלו. יש לומר שהוא זכה לחלק מן הביקורת שלו בצדק. יש לא מעט מהלכים שנראה שפשוט לא בא לו, ואם הוא היה משקיע יותר הוא היה יכול למנוע עוד סלים. אבל כאשר הארדן כן משקיע (ובפלייאוף הוא בהחלט משקיע) אז ד'אנטוני מוציא ממנו את המיטב. הפיזיות של הארדן מאפשרת ליוסטון לשחק את הסופר סמול בול שלה, כך שלא פשוט בכלל לקחת אותו לסל בפוסט-אפ. במשך שלושת השנים האחרונות הארדן מהשחקנים המובילים שמנסים לתקוף אותם דרך הפוסט-אפ אבל באופן מפתיע זהו מהלך מאוד לא יעיל עבור מי שמנסה לתקוף את הארדן בצורה הזו, כאשר השנה המהלך הזה שווה 0.59 נקודות לפוזשן בשנה שעברה המהלך הזה היה שווה 0.7 נקודות לפוזשן ולפני שנתיים 0.73 נקודות לפוזשן. אם ניקח את ג'יימי באטלר כהשוואה (ללא ספק בעיניי רבים ממגיני העילית של הליגה) אז המספרים שלו הם 0.77 השנה 0.98 לפני שנה ו0.91 לפני שנתיים. הכוח של הארדן והידיים הזריזות שלו (1.6 חטיפות ממוצע קריירה) מקשות מאוד לעשות עליו נקודות קלות בצבע.

לסיום אומר תודה ענקית לעידו גילרי. תודה על הרעיונות, ההכוונה, הדיוק ואפילו תמיכה טכנית שניתנה לי בסבלנות מרובה (מרמת ה"תדליק את המחשב") ובזכותה הסרטונים הוכנו.